פותחת בלוג וההתרגשות בשיאה!

שלום  חברים יקרים!

שמי צביה וילצ'יק אני בת 45 ונשואה באושר למוטי שהוא בן זוגי כבר 20 שנה.

אמא ל 3 ילדים מקסימים :

  • דביר בן 20 אשר נמצא כרגע בקורס קצינים
  • מור בת 18 שעוד חודשים מתגייסת
  • וליאורי שלנו בת הזקונים  בת 14.
  • שלושה ילדים מאוד מוכשרים, מוצלחים ילדים בעלי חינוך לערכים ודרך ארץ

    שקיבלו מאתנו את כל הכלים והידע לעולם שם בחוץ ומכורח הנסיבות של ילדים להורים שפיתחו קריירה
    הם מאוד עצמאים ,שנונים ומחוספסים .

    הרבה זמן אני חולמת על בלוג משלי…בלוג כזה  שייספר את סיפור חיי,  ויש סיפור (-:

    את החוויות, את הזיכרונות, את הדרך הארוכה והלא פשוטה שעברתי.
    איך היום במבט לאחור של הסתכלות ישנה הבנה שכל צעד בנה את הצעד הבא.
    וכמו כל דבר בחיים… לכל דבר יש את הזמן שלו וכנראה שהגיע הזמן הנכון! (עניין של בשלות)

    אז  הנה אני פה ואני מתרגשת לשתף ולספר לכם על הדרך שעברתי.

    אשתף אתכם בסיפורים אישים, על לקוחות , על דרך, על תשוקה, על עשייה ,על תובנות והבנות שמגיעות עם הזמן והתהליך.
    וזו גם במה לכם/בשבילכם ?, לשתף להגיב ,לחלוק את הסיפורים האישיים שלכם.
    הדרך שלי עוד ארוכה ,ותמיד יש  עוד מה ללמוד לאן להתפתח ,לצמוח.

    קצת על עצמי:

    אני יזמית בתחום העיצוב והבניה.
    אני פועלת על מנת לחבר בין ספקים בעלי מקצוע לאדריכלים ומעצבים.
    הטייטל שלי נקרא שיווק, פיתוח ,יח"צ וקשרי אדריכלים.
    אבל אני הרבה מעבר…
    אני מקימה פלטפורמות ורעיונות כיצד לחבר בין הגופים בעולם העיצוב והבניה.
    אני חולמת על רעיון בלילה ובבוקר יוצאת לפעולה כיצד להגשים אותו.
    אני פועלת מתוך תשוקה גדולה לעשייה שלי, אהבה גדולה למקצוע, דואגת כל הזמן ללמידה מתמדת ולהתפתחות ,
    מה שנותן לי כוחות ואנרגיה בלתי ניתנים להבנה.(לא מתעייפת)
    כל רעיון חדש שמתגבש ויוצא לביצוע גורם לי לריגוש גדול והנאה.

    השבוע חבר  אמר לי, וילצי'ק  תורידי את כל התיאור שם של העסק שלך.
    כי את "צביה וילצי'ק" !
    אך אני עדיין לא מרגישה מספיק חזקה לשם כך….
    שאלתי אותו ומה יבין מי שלא מכיר אותי?
    אז הוא שיתף אותי בסיפור שקרה לו השבוע.
    חבר ניגש אליו ושאל אותו
    תגיד צביה וילציק, מה בדיוק היא עושה?
    והוא עונה לו : אתה מכיר אותה?
    בטח עונה לו החבר, מי לא מכיר אותה??
    אז זה בדיוק מה שהיא עושה!!!! (-:

    חברים אומרים  שפרצתי אל מחוץ לגבולות הקופסה, בניתי והקמתי עסק עובד ומצליח בעשר אצבעות.
    אך כמובן תוך כדי תהליך של למידה ארוך (שעליו נדבר בפעם אחרת.)
    לא פשוט להוציא את עצמך ממירוץ החיים  אבל יש נקודות בזמן שאני משתדלת לעשות זאת,

    זה חשוב !

    חונכנו לדרך מסוימת, להסתכלות, לתבניות, "ללכת עם הזרם" מה שנקרא.
    ואני מודה, אני טיפוס אחר…. אותי אף פעם לא עניין להיות כמו כולם…
    גם אף פעם גם לא עניין אותי מה חושבים עלי? זאת לא מחשבה שהניע אותי.
    תמיד היה לי חשוב ללכת עם האמת שלי, עם הרצונות שלי מיתוך אהבה ותשוקה.
    במהות שלי אני טיפוס מורד, אף פעם לא אהבתי שאומרים לי מה לעשות.
    זוכרת איך בילדותי לא סבלתי כשאמי ניסתה כל הזמן לקצר לי תהליכים. (ממקום טוב… כאימא שדואגת לילדיה )
    ואני כילדה וגם כבוגרת חייבת לעבור את הדרך הארוכה ,הקשה ,אוהבת להתנסות, להבין  וללמוד .
    הייתי ועודני אישה מאוד סקרנית, אני מתחברת במיוחד לאנשים שמגרים אותי גירוי אינטלקטואלי, זה נותן לי אקשן ועניין, אני משתעממת מאוד מהר אם אין עניין… ואנשים שמנסים להסביר לי את מה שאני כבר הבנתי… גורמים לי לחוסר סבלנות,
    אני לא מסוגלת להיות בחוסר תזוזה, חייבת לפעול, לייצר, לשנות… לעשות… אבל תמיד רק מה שמעניין ועושה לי טוב.

    במסע הזה גיליתי המון דברים .
    ראשית… גיליתי את עצמי, את האני מאמין שלי, את היכולות, את הפוטנציאל, את השוני ,
    את מה אני באמת אוהבת ומה שעושה לי טוב וגורם לי לרגעים של אושר.
    ומעבר… ולא פחות חשוב… גיליתי את החברים לדרך,
    את אלה שבאמת יודעים לפרגן, לעזור, לתמוך, להתייעץ, ושהיחסים בנינו נבנים ונשזרים…
    ובורכתי בלא מעט כאלה וזו זכות גדולה !

    נראה לי שכדאי שנשמור משהו גם לפעם הבאה….
    עד אז, תרגישו חופשי להגיב, להתייעץ, לחלוק, ואם בא לכם רק לשתף בחוויות שלכם אז אשמח .

    ממתינה לתגובתכם.
    להתראות בפעם הבאה,
    שלכם, באהבה
    צביה וילצ'יק

    להרשמה לניוזלטר שלנו