האמונה

זה היה ביום שישי בצהריי היום בבר תל אביבי במרכז העיר,
ביקשתי ממנו פגישה דחופה והוא הגיע.
הזמנו שתי כוסות בירה,  ואני אמרתי לו,
אני בצומת דרכים,אני  לא יודעת מה לעשות.מצד אחד יש לי מחויבות כלפי המשפחה שלי,
מצד שני, אני לא יכולה להיות במקום הקטן והמגביל שאני נמצאת בו.הוא לקח לגימה מהכוס בירה,  טפח לי על השכם ואמר לי….
"עופי ילדה, אני מאמין בך!!!!!"

ואני, זה כל מה שהייתי צריכה לשמוע,
שהוא, איש חכם, מצליח, מבין עניין ומבין את החיים,
מאמין בי!שלב הראשון להצלחה,
תמצאו את הבן אדם שמאמין בכם.

שלב שני,
תפתחו את התכונה הזו, תחזקו את הביטחון האישי שלכם,
ותלמדו להאמין בעצמכם.האהבה והאמונה הן נפשיות:
הן קשורות לפן הרוחני של האדם.
האמונה היא הלך רוח הנגרם על ידי אישור
או על ידי הוראות חוזרות לתת המודע באמצעות השכנוע העצמי."מיליוני אנשים מאמינים שהם נידונים לעוני וכישלון, ולפי האמונה הזו, הם יוצרים את אומללותם.
הם מאמינים באמונה שלילית, אשר נתפסת על ידי התת מודע ומתורגמת לתוצאה בשטח".האמונה היא אין סופית והיא "סם החיים הנצחי" הנותן לבן אדם כוח ופעולה למחשבה.
רוב האנשים סובלים מחוסר ביטחון עצמי (גם אם הם לא יודו בכך בפני עצמם)ועל כן, הם לא מצליחים להתחבר לאמונה שלהם וללכת איתה עד הסוף.
אך ישנה נוסחה שמאפשרת להפוך ביישנות לאומץ לב.

נוסחת הביטחון העצמי

1) אני יודע שיש לי את היכולת להשיג את הייעוד המוגדר של חיי, ולכן אני דורש מעצמי פעולה מתמדת, רצופה, ואני מתחייב לפעולות אלו.
2) המחשבות השולטות במוחי, ייצרו את עצמן מחדש בפעולות והפעולות לאט… לאט… ובהדרגה יהפכו את עצמן למציאות.
ועל כן, תקדישו כל יום מספר דקות לאדם אתם רוצים להיות.
3) כל שאיפה שתתמידו במוחכם תתבטא בסופו של דבר באמצעים מעשיים ועל כן, הקדישו כל יום עשר דקות ליתוח עצמי.
4) רשמו בבירור את מטרתכם המוגדרת בחיים ואל תפסיקו לנסות להשיגה, עד שתפתחו ביטחון עצמי להשגתה.
5) שום עושר או עמדה אינם יכולים להתקיים לאורך זמן, אלא על בסיס אמת וצדק. ועל כן היו נאמנים לעקרונות ולערכים שלכם.
לא תצליחו להביא אחרים כדי להצליח אם לא תאמינו בעצמכם.
עושר אם כן מתחיל בצורת המחשבה!

הסכום מוגבל רק על ידי האדם שבראשו נהפכת המחשבה לאמונה וכתוצאה מכך לפעולה.

זכרו!
אין מגבלות למוח, עוני ועושר כאחד הם צאצאי המחשבה.

השבוע יצא לי לראות את הסרט מטריקס,
מי שלא ראה….. רוצו לראות.
יש לנו כוחות בלתי נגמרים שאנחנו לא מודעים לכך,
ומה שעוצר אותנו…. זה אך ורק הפחד ועד כמה אתם מרשים לעצמכם ללכת רחוק עם גודל המחשבה שלכם.