כולנו בקרב על תשומת הלב

ולא הבינו למה הן מחלקות את המוצרים שלהן בחינם.

עם הזמן התבררה המציאות שהיא הפוכה לחלוטין,
ממה שאנחנו חשבנו או הבנו.

אנחנו לא מקבלים מחברות אלה מוצר, אלא אנחנו נותנים "מוצר".

ומהו המוצר אתם שואלים?
המוצר הוא אנחנו, העיניים שלנו, תשומת הלב שלנו.

ומה הם עושים עם כל תשומת הלב הזו?
הם מוכרים אותה למפרסמים.

סוחרי תשומת הלב

למעשה, אנחנו מעשירים את פייסבוק וגוגל בשני משאבים יקרים,
כי מעבר לתשומת הלב שלנו, אנחנו על הדרך גם נותנים להם "מידע".

והם לומדים על העדפות שלנו, על נושאי העניין, על הנטיות שלנו ועוד

והנה המציאות ההפוכה ממה שחשבנו.

כשאנחנו גולשים בגוגל וגוללים בפייסבוק, אנחנו מרגישים שאנחנו לומדים על העולם
כשבעצם, מה שקורה בפועל.

אנחנו מלמדים את האלגוריתם של פייסבוק וגוגל
על העולם הפרטי והפנימי שלנו.

גוגל ופייסבוק הם כיום הארגון הביון היעילים ביותר בעולם.

הן סוחרות בתשומת הלב שלנו וזה כל העניין.

הן משתמשות בתודעה שלנו ואז חושפות אותנו לפרסומות
שמדוייקות לצרכים הספצייפים שלנו.

גם אנחנו, האנשים, החברות ובעלי העסקים הקטנים
בקרב על תשומת הלב.

אז מה אנחנו עושים כדי לזכות בו?

הרי אם נפרסם רק דברים שקשורים לעבודה שלנו,
יהיו כאלה שיתחברו אלינו ויהיו כאלה שפחות
(זה לא נוגע ומדבר לכולם).

ולמה לא לגעת בקשת רחבה של נושאים,
שלא מדברת רק את המומחיות שלנו???

כי יש כאלה שלא זקוקים לנו כרגע,
אבל למה לא לגרום להם להתחבר אלינו כדי שברגע הנכון,
הם כבר ירגישו מחוברים רגשית וירצו אותנו?

דוגמא אישית על מה אני מדברת:
אתמול העליתי פוסט בפרופיל האישי, ששיתף על חברה,
שיוצאת מהמשרד שלי בסיום פגישה עסקית,
ואומרת לי "לא כייף איתך"
(זה משפט שאני לא רגילה לשמוע, בד"כ כולם משתפים שמאוד כייף איתי).

הפוסט שאני מעלה, לא מספר מה אנחנו עושות ביחד, הוא לא מוכר שום דבר,
הוא רק משתף בסיטואציה שנקלעתי אליה שהיא לא נעימה.

במאמר מוסגר-פסיכולוגיה פשוטה:
הקהל מתחבר יותר לקושי ולכשלונות מאשר להצלחות,
והסיבה היא: רובם נמצאים שם ועל כן, הרבה יותר קל להם להזדהות.

הסיבה שאני שיתפתי את הפוסט, כי גם אנחנו,
בדיוק כמו פייסבוק וגוגל, בקרב על תשומת הלב.

ואם אני יודעת שיותר אנשים יתחברו
לסיפורים פחות נעימים שקורים לנו ביום יום
(כן, זה קורה לכולנו, גם לאנשים המצליחים) אז אני משתפת.

זה תמיד מגיע ממקום אותנטי ואמיתי,
ללא זיופים והתייפייפות או נחמדות מיותרת.

אז לידיעתכם, המשאב ששמו תשומת לב,
הוא המשאב היקר ביותר ויש לו ערך כלכלי גבוה מאוד. 

אם כך, מהו הדבר שאתם עושים כדי לזכות בתשומת הלב
של הקהל שלכם, שהוא הרבה מעבר למוכר והידוע
כדי להרחיב את את הקהל
שצופה ומתעניין בכם?